אדם אחד הלך לאיבוד בתוך הג׳ונגל הגדול והסבוך. ככל שניסה למצוא את הדרך הטובה שבה יוכל ללכת ולהגיע אל מטרתו כך הלך והסתבך יותר, וככל שהסתבך יותר גדל יאושו ולא זכר יותר מה הוא מחפש. הוא פגש בדרכו אנשים וביקש שיורו לו את הדרך אבל כל אחד מהם כוון אותו למקום אחר. . לבסוף התיישב לנוח על סלע שהזדמן לו ובתוך כך החל מתבונן סביבו וככל שהתבונן כך הבחין בפרטים של המקום בו הוא נמצא וככל שהבחין נולד בו האמון ונולדה האבחנה מה נחוץ לו והחל ללקט מסביבו , לנקות, לנכש עשבים, לסדר ולארגן את עולמו .יותר ויותר חש שהוא בביתו וכל מה שאי פעם הצטרך לו הרי נמצא סביבו. משם הסתעפו שבילים חדשים וישנים אל עבר חלקים אחרים של הג׳ונגל , מקומות לא מוכרים שעדיין מחכים להתגלות אט אט ולהפוך לחלק מביתו.
׳׳את מלי הכרתי אחרי לידתו של בני השני.. הגעתי אליה במצב נפשי מאוד רעוע ומאתגר..
סבלתי מחרדות ומחשבות בלתי פוסקות ,מצב גופני מאוד מוזנח... תחילתו של התהליך היה חקירת המחשבות ויצירת ארגז כלים יעיל בזמן התקפי חרדה ומחשבות בלתי פוסקות.. למדתי להתרכז בחיים, להתרכז במה שיש כאן ועכשיו,
אפשר להגיד שזה שינה לי את החיים, בתקופה שבה נפגשתי עם מלי למדתי על כיון הסתכלות אחר.. אני מאוד מודה לה על כך. בעיקר בשל השליחות לתמוך, להוביל ולהזכיר לי את הקוסמת שהנני ׳׳ נעמי
׳׳אני מרגישה פשוט נהדר מהמפגש אתך. תחושה של רוגע ושקט פנימי שהמון זמן לא הרגשתי באוטנטיות. גם איתי אמר מספר פעמים שהוא מרגיש שקט ושהפגישה אתך גרמה לו לחשוב על התבוננות פנימה. המון תודה ואומר בשמי, שלי היית ממש מתנה משמעותית׳׳ דינה ואיתי - מפגש מיינדפולנס
׳׳לעשות סדר בבלגן׳׳ -מפגשים אישיים, ליווי וחניכה בשילוב כלים- אימון תודעתי, מדיטציה מונחית, דמיון מודרך, נשימה, רפואה שמנית.
כשרוצים לחולל שינוי כלשהו בחיים, לא משנה באיזה תחום,
קורים כמה דברים בבת אחת - קורה שמתעורר פחד, חשש מהלא מוכר, מהלא ידוע, שאורב מעבר לפתח. הרבה פעמים אנחנו מעדיפים לסבול את המציאות המוכרת והלא נעימה על פני שינוי ,
מי יודע מה הוא יביא אותו. רובינו מעדיפים לסבול את המוכר והידוע, הכל... רק לא להיות בחוסר ודאות, בלא מוכר, רק לא למצוא את עצמינו במקום חדש ולא מוכר שצריך להתרגל אליו שוב.
אז איך עושים את זה? התשובה היא מורכבת אבל דבר אחד ברור והוא..
שכאן נכנסת האופטימיות לתמונה, כאן נכנס האמון בדרך ובחיים. כי החיים הם שינוי, ממילא שום דבר לא נשאר עומד במקום, הכל נע, כל הזמן, אם נרצה או לא נרצה. זוהי התנועה הטבעית ונשאר לנו לעלות על הגל, לרכב עליו ובתוכו לנתב למקומות שבהם אנחנו בוחרים להיות.
ואז... צריך לזכור , שום דבר לא קורה בבת אחת, נכון, מדי פעם מתרחשת איזו קפיצה קוואנטית והתהליך כולו עובר האצה. אבל, לרוב הדברים מתרחשים כתהליך. צעד ועוד צעד ואז עוד צעד. לא משנה מה אורך המסע, אם הוא קצר או ארוך, הוא תמיד מתחיל בצעד הראשון, והצעד השני, והשלישי...
עד שיום אחד אנחנו מוצאים את עצמינו במקום חדש שלא היינו בו קודם וזה כבר סיפור אחר...